המאמר "משנתו של אפלטון על אודות האמת" נכתב בשנות השלושים של המאה העשרים על ידי אחד ההוגים החשובים, המוערכים והשנויים במחלוקת ביותר שפעלו וכתבו במאה זו. מאמר זה הוא מאמר מרכזי בהגותו של היידגר, גם מבחינת זמן כתיבתו, כשכתיבתו של היידגר בשלה, וגם מבחינת התימה המרכזית שלו, להיידגר כהוגה ולהגות המאה ה-20 בכלל. ממאמר זה אפשר להמשיך ולחשוב אל תוך נושאים שונים שהעסיקו את היידגר: ההתגברות על המטאפיזיקה, המהלך שעושה החשיבה המערבית משחר ימיה בימי לידת הפילוסופיה ביוון העתיקה ועד לעת המדעית-טכנולוגית במאה ה-20, ההבדל האונתולוגי שבין הווים להוויה, מהי שפה ומהו אדם ועוד.

במאמר יוצא היידגר מקריאה ב"משל המערה". היידגר מביא את "משל המערה" כלשונו בשפת המקור, יוונית עתיקה, בצירוף תרגום – פרי עטו – של המשל לגרמנית. אנו מביאים כאן את המקור היווני, את תרגומו של היידגר לגרמנית, ואת תרגומה של דנית דותן לעברית. הספרון מתחיל כתלת-לשוני, וממשיך עם ניתוחו של היידגר למשל המערה, כדו-לשוני: המאמר מובא בגרמנית, שבה נכתב, ולצדה – התרגום לעברית.

היידגר עורך רקונסטרוקציה של מקומה וחשיבותה של האידיאה אצל אפלטון, ומבקר את החשיבה הכפופה לאידיאות. ביקורתו מתמקדת בצימוד האפלטוני, שהפך להיות מובן מאליו בחשיבה המערבית, בין נראות לבין הוויה. צימוד זה הוא מה שגורם לאמת להפוך להיות אפיון של תכנים נתפסים – בהכרה, אפיון של דברים בתחום ההוויה. עוד מבקר היידגר את ההבנה המקובלת של אידיאת הטוב האפלטונית, אשר גורמת לכך שהדברים נתפסים באופן מטאפיזי ואף תיאולוגי.